היקף תופעת העלמות המס בישראל ודרכי התמודדות של משטרת ישראל
בד בבד עם השינויים בחקיקה בתחום פשיעת הצווארון הלבן בישראל, שנבעו מתוך הכרה בצורך לשפר את התשתית החוקית הקיימת באשר לטיפול בפשיעת צווארון לבן, נדרש שינוי בדרכי ההתמודדות של המשטרה ורשויות החוק מול סוג זה של פשיעה.
כל אותן הפעולות שעושה המשטרה בכדי להתמודד עם פשיעת הצווארון הלבן בישראל יש בהם כדי להשפיע על חשיפתן באופן יזום של עבירות אלה גם מבלי שהוגשה תלונה. בהיבט זה ראוי להדגיש כי פשיעת הצווארון הלבן הקיימת לפי הסטטיסטיקה של משטרת ישראל אינה מהווה את כלל הפשיעה הקיימת, אלא רק את זו המדווחת ואת זו שהמשטרה מצליחה לחשוף ללא תלונה.
סביר להניח שלאור תחכומה ומורכבותה של עבירת צווארון לבן, דבר המקשה על גילויי וחשיפה, חלק מעבירות אלה כלל אינן משתקפות בסטטיסטיקה הפלילית של משטרת ישראל. יחד עם זאת ולאור האמור לעיל, נדרשת המשטרה לפעול ביתר שאת על מנת לחשוף ולפענח עבירות שאינן מדווחות.להלן מספר דוגמאות לכך:
הקמת יחידת ההונאה הארצית בשנת 1974 והקמת יחידת ההונאה במחוז תל אביב היוו את אבני הדרך הראשונות בהתמודדות של משטרת ישראל עם פשיעת הצווארון הלבן. ליחידות אלה גויסו חוקרים מקצועיים שהוכשרו בתורת החקירה והשכלתם הייתה ישימה בתחום המשפטים, כלכלה וראיית חשבון. כעבור עשור וחצי בד בבד עם צמיחת הכלכלה והתפתחות טכנולוגית מואצת בתחום התקשורת והמדע כמו גם בענף המחשבים, היה ברור כי פשיעת צווארון לבן הנה תופעה נרחבת בכל אזורי המדינה, ומכאן שנדרש כוח אדם מקצועי נוסף המפוזר אף הוא בכל תחומי מחוזות משטרת ישראל על מנת להביא לחשיפה וגילוי מרבי של עבירות אלה.
כפועל יוצא, הוקמו בכל מחוזות המשטרה לקראת 1996 ואילך יחידות הונאה – מרכז, צפון, ירושלים, דרום וש"י (בת"א חוזקה היחידה בחוקרים נוספים). בשנת 1997 לאחר חקיקת חוק המחשבים, החלה משטרת ישראל להכשיר ביחידות אלה חוקרים אשר הוסמכו לדלות ראיות ממחשבים אשר שימשו לביצוע עבירות צווארון לבן.
לקראת שנת 2002 במקביל לחקיקה בנושא הקניין הרוחני, גויסו חוקרים מקצועיים נוספים ליחידות ההונאה לרבות חוקרים שתפקידם חקירה בתחום הקניין הרוחני והגנת זכויות יוצרים. בשנת 2003 על פי החלטת ממשלה וסיכום עם משרד האוצר הוחלט על הקמתה של יחידה ללחימה בעבירות כלכליות נגד המדינה כגון: עבירות על חוקי המס, על דיני התכנון והבניה ודיני המקרקעין וחוק ביטוח לאומי.
על פי החלטת ממשלה זו, יש לשפר את הטיפול בעניין קבלת הטבות במרמה מרשויות המדינה, כאשר במצב הנוכחי ההרתעה אינה אפקטיבית דיה. לפיכך, יש לשכלל את התשתית החוקית לטיפול פלילי ומנהלי במי שקיבל כספים במרמה ובמקביל להטיל על רשויות החוק לפעול להקצאת המשאבים הנדרשים לנושא ברשויות אכיפת החוק. כפועל יוצא של החלטה זו הוקמה יחידה ללחימה בעבירות כלכליות הכוללת בשלב ראשון כ- 250 חוקרים ויחידות מודיעין ובילוש. בשנת 2005 אף הורחבה ל- 550 חוקרים בסה"כ.
ניתן לראות כי השינויים המבניים שחלו במשטרת ישראל בשנים הנקובות , מהווים תוצר של חקיקה ואכיפה אל מול פשיעה מתוחכמת ומשוכללת ההולכת וגדלה אם בהיקפיה ואם באומדן הנזק הכלכלי הנובע ממנה.
בשנת 2002 עמדו תופעות פשיעה בתחומי ההונאה והשחיתות במרכז השיח הציבורי ובמוקד ההתעניינות התקשורתית. הסיבה העיקרית לכך היא המעילה בבנק למסחר, שהיקפה הכספי העצום (כרבע מיליארד ש"ח) הוא חסר תקדים בישראל, וחשיפת פרשיות שנמצאות בלב ההתעניינות הציבורית כגון, "שופטים באדום" שחשפה שחיתות בענף הספורט הפופולארי ביותר בישראל ופרשיית זיוף התארים באוניברסיטת לאטביה. יחד עם זאת, אלו רק שתיים ממספר גדול של פרשיות שחשפו חשדות למעשי מרמה, הונאה ושחיתות של אנשי ציבור, פקידי בנק, ראשי ערים, שופט עליון בדימוס, ושר בממשלת ישראל.
פרשת המעילה בבנק למסחר הובילה לקריסתו של הבנק, ובעקבות כך לערעור אמון הציבור במערכת הבנקאית, ובעיקר בבנקים הקטנים. המלצת נגיד בנק ישראל לפזר את ההפקדות ולא להניחן בידי בנק קטן בלבד, חזקה מגמה זו. פרשת ההסתבכות של קבוצת פלד-גבעוני, שעל פי פסק הדין עורבו בה גם גורמים פליליים, גרמה לכך, שאין ביכולתם של המעורבים להחזיר חובות עתק לבנקים. חשיפת פרשת זאבי-צ'רני והקשיים הכלכליים הגדולים בהם היה מצוי זאבי גרמו גם הם לכך שחובות הבנקים (הנאמדים במאות מיליוני שקלים) אינם משולמים. לכל אלה הייתה השפעה על פשיטת הרגל של שני בנקים (הבנק למסחר ובנק קונטיננטל) , צמצום התחרות בשוק הבנקאות, ירידת אמון הציבור במערכת הבנקאית והכלכלית בישראל, ומכאן על ירידת הביקושים בשוק המניות ועליית שער הדולר.
בנק דיסקונט נאלץ להפסיק את פעילות כרטיסי הכספומט שהוא מנפיק בבנקים אחרים, כתוצאה מפרשייה רחבת היקף של זיוף כרטיסים , וגרמה נזק למאות לקוחות בסדרי גודל של מיליוני שקלים [בעולם כמו גם בישראל מושם לאחרונה דגש ברור לחשיבות מלחמתה של המדינה ורשויות האכיפה בפשיעת הצווארון הלבן.
בשנת 2002 נחשפו בארה"ב סדרת פרשיות הונאה בהיקפי עתק של מיליארדי דולרים, שחשיפתן בתאגיד "אנרון" ובענק התקשורת "וורלדקום". תימוכין נוספים להתייחסות לתחום ההונאה כנדבך מרכזי בפעילות המצביע ומדרג את תופעות הפלילית של ארגוני פשע, ניתן למצוא בדו"ח של הפשיעה המאורגנת בבריטניה, לפי רמת המסוכנות שלהם. במדרג זה נושא ההונאה מדורג בחטיבת תופעות הפשיעה המוגדרות כ"סיכונים המרכזיים" יחד עם תופעות כגון, הברחת סמים קשים, הלבנת הון ועוד. תחום ההונאה מוגדר כתחום הפשיעה בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החברה הבריטית.